בטח מעניין כאן, השיכורים באים בלילה
ומתוקף תפקידך אתה מוכרח להיות נחמד, לשמוע את סיפוריהם בארבע לפנות בוקר במקום לפנטז על חברה שלך והמיטה הרכה שמחכה לך
אבל בטח מעניין כאן, השיכורים לא מפסיקים לדבר, לצחוק, להשתולל ולצעוק
ואני חושבת לעצמי,
אני צריכה להיות יותר יצירתית במה שאני כותבת
בטח נמאס לך לשמוע את מחשבות כל מי שסובב אותך
אנחנו הרי מסתובבים מסתובבים מסתחררים, בקצב איטי מתעדים עם הריחות של השתן של השיכורים
מסתבכים בגלים של המוזיקה מההופעה הצמודה, הרעש הזה שמישהו שילם עבור להיות בקרבתו
ולא בקרבתנו
את טוענת שלמדת דקדוק אז את יודעת שפה זה מ"ם עם נקודה בפנים ושם מותר להוסיף מכף
אבל אצלי על הדף המכף הזה מכוער, אני אוהבת פסיקים בלבד, אפילו נקודות לא מקשטות את מילותיי
ואת תוקעת לי מבט של
אבלאתטוענתשאתרוצהללמודדקדוקאזצאיולמדי
ואם זו היתה שיחה טלפונית הייתי כבר מזמן מנתקת בלי לומר שלום אבל את עומדת כאן מולי והראש קצת מסתובב כי המוזיקה
חודרת אל תוך העצם ובעצם,
לאאיכפתלי מה אמרת על דקדוק, איתי הפסיקים מדברים ולכן אין טעם לריבים האלה, הרי
כולנו פה מחכים למשהו גדול יותר לקרות אז מה זה משנה אם תוסיפי מכף או נקודה
במילא אף אחד מלבדנו לא יקרא
את השטויות הללו
כשהאוטובוס פונה לרחוב שיכול להיות מוגדר כגבול שכונתי, אני
מחייכת מתוסבכת מנסה להיזכר ביצירתיות, מנסה בכוח שתבקע ממני,
שתבכה אתה ממני, ממעשיי האליטיסטים, אני נזכרת שמחכה לי דירה חמה בלי מאוורר או מזגן והקיץ הזה מתיש אותי, ממית אותי, ממיס אותי לאט לאט לאט לאט לאט אני עוצמת עיניים ועם כל פנייה חדה מתארת אם עכשיו לילה אז יום ואם יום אז לילה, המסלול המוכר גורם לחיוך בתוך התסבוכות שלי, אני
מדמיינת אנשים שמוכרים סתם מההסתובבויות שלי
וקוראת לשכונה הזאת באמצע תל אביב
בית
עם מכף לפני ואחרי המילה המוזרה הזאת, או עם פסיק אחרי, זה לא כזה מפריע לי
למרות שתמיד אדע שהמכף הזה מכוער מדי בכדי להישאר בתוך שיריי אלא אם אני רוצה להראות שמישהו קוט- אבל בזמן האחרון אין אדם מספיק קרוב, מספיק מקשיב כדי לקטוע
גם לא כדי להבין
אז אשב לי פה לבד בלי מכפים, אוסיף כמה שפחות
פנקטשואיישן
וגם זה לא יהיה כל כך משנה, זה שעברתתי עוד מילה בלועזית
אחרי הכל עליתי ארצה רק לפני מספר שנים, וגם אם המספר הזה הוא רוב חיי זה יישאר תירוץ לעד
אבל עדיין, תנו לי דקדוק! תנו לי את החופש להרוס שפות רק מפני שאני מכירה אותן מבפנים!
תנו לי את החופש להמציא חוקים להמציא סיפורים להמציא סיבות חדשות לכתוב נושאים חדשים, תנו לי את החופש לזלזל בשיכורים ולשקוע במקומות מעניינים
אבל אין כאן, בעצם, מקומות כאלה מעניינים
זה רק האנשים שגורמים לעינויים האלה, רק השיכורים בשעות הלילה הקטנות שגורמים לי לחשוב שאולי יש לי פה נושא חדש
אך מהר מאוד הטעות מתגלה ואני, רוצה להיות חדשה אבל לא מסוגלת
ממשיכה לכתוב במחברת הקטנה שלי
ממשיכה לחשוב שאמא בטח חושבת שאני קצת יותר משוגעת ממה שהיא התכוונה להוציא ממנה
קצת יותר מעופפת ממה שהיא בימים הטובים והיפים, היתה
אבל קצת יותר מדי דברם כאלה, אני רק לפעמים:
רק כזאת כשמדובר ברגשות בתחושות במגע וכתיבה
מכף/פסיק
נקודה.
