דלג לתוכן הראשי

בשאלה/בתשובה

אבל אני מגמגם גם גם אני לוגם גם גם מן המציאות לגימה של
שוט של וודקה זולה גם
מגמגם גם גם וזה נהיה תפל,
נופל, תפל, מתפלל לל לל לילות מתפתל תל תל תל אביב שוקעת בגמגומים, בוקעת מן המילים
אם אם אם רק הייתי יכול
לשתוק
לרגע, לאור העיר לאור הרקע אם רק הייתי מסוגל גל גל לשמוע את הגל גל גלים של הים
הגל גלגלים של הרכבים העייפים על האספלט לשמוע את הרוגע את הרגע את המציאות
מדמיין את הדימום המום אני מפשל מפצל מפדל בעיר והעיר
ההיא, היא שלי, היא העיר היא מציל מצילה אותי העיר היא מצלצלת וההד
והקול והכול הקולות שלה מהדהדים מהדהדים אצלי בראש אני עץ אני ברוש אני
מגיע לשמיים וטועם מן העננים העניים העיניים של
אלוהים, אני
חוזר בתשובה לפעמים אני שואל והתשובה היא ה נ ש ק ש ל ה ע ם אז אני נהיה
פציפיסט כזה נהיה שמאלני כזה ואז אין על מי להוציא כ ע ס י ם אבל אני שלו!
שלו קורא ספר של שלו ואני רגוע שקוע עמוק בשורשים של העץ שאני (הברוש העני)
י'עני אני אורגני אני אורגני ללא ריסוס אני אומר בהיסוס קל קל מתקלקל
האוויר מתפתל מטלטל טל
טל על הדשא בשש בבוקר כמו שאז היינו ואני מתגלגל והטל הזה מרגיש לי כמו
י ו נ ה   ש ל ו ו ה   כ מ ו   ז ו נ ה   ט ר י י ה   אני
גס גס מגמגם ונוגס במילים גסות בוטות בועטות בוטחות בעצמן כאילו אני הוא
התשובה התשוקה המאמץ הבלתי נמרץ הצץ מעל האופק
האופק הבהיר המהיר צף עף מעל השמש ברוך השמ-ש ברוכה הבאה ברוכה השבה
ברוכה השמש ברוכות האלות האיילות האלים האלה לא רציניים! אני
מחפש מהסס שוב מחפש דרך להירדם לנמנם להגיע לעולם לעולם לעולם לא אגיע מחפש
את העייפות את העייפות ה-"את יפות" שבא לי לומר מר מר לי בפה כשאני חושב את זה
מר כמו דשא כמו מחר מחר מחר מרור הגיע פסח הגיע חג הגמגום הגיע
הגיע אליה הגיע משה ואליהו אני אני אני מחכה לך אליהו!, אלי-הוא,
הוא לא אלי אני לא חוזר אני לא שואל לא שואף לענות לא עונד שאלות על צווארי על
שרשרת שר שר רק שר שר את השיר שלי שר אותו איטי הוא רוקד איתי עצמי
רוקד סלואו לשיר הזה שלי לגמ-גמ-גמגום הזה גם רוקד לקצב הגמגום הזה שלי
אני נהיה נהיה סנילי נילי תני לי להיות באמצע השדרה שלך הסערה שלך השדרה שלך
תני לי אותה את
רוטשילד את בן ציון את ח"ן את רחוב בן יהודה בין אם הוא המדרחוב או לא תני לי אותו את
בן יהודה אני יהודי אני יהודי אני חוזר ואומר לך אני חוזר יש לי שאלה!, המורה,
אני מצביע יש לי תשובה! אני חוזר אני מבטיח אני מבטיח אני מביט בך אני מכתיב לך
ומרתיח את גמגומיי מיי מיי איך ימיי הם ריקים! הם פשוטים ההיפך ממשמעותיים
משעממים רוקדים עם עצמם אנחנו, אני והמילים אנחנו אחרי לילה לבן של שיר שיר שירה רעל רעל שירה
עם כוכבים נוצצים נודדים קבועים עוצמים עצמנו אוטמים עינינו עננים חולפים
מחליפים, המילים! יש במילים סדקים! והפרעות! ורגש שעומד ל ה ת פ ו צ ץ
(מאושר מהבנה משקט משלווה מסופה פרועה) אינטימית בראש בגמגום
בגמגום בלגימה של האוויר של המילה של העוצמה אני
מצביע יש לי תשובה אני לוקח לגימה מן התשובה אני חוזר
בשאלה, לה לה לה לשדרה


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

והיה זה סוף היום

והיה זה סוף היום והשמש שקעה מכבר ונהיה חושך ופתאום, צץ אור קטן כמו שבא לומר ובעצם, להזכיר שאין האור כובה בעולם מלבד כאשר אנו נכנעים לו.
והיה אביב והיתה יציאה מהחושך והיו לנו שבילים ספורים לבחור ללכת בהם ובחרנו ובחרנו שוב וביקשנו לשנות. ואז האור הזכיר: ניתן לפלס דרך. ניתן לייצר מקום נכון לצעוד בו. ניתן. אם נבקש. אם נדע.
והיתה זו תחילתו של יום והשמש החלה לצבוע שמיים בצבעי הסגול האהובים עלינו כמו מחייכת היתה השמש כמו שאנחנו, כך היא היתה
ונפלה התובנה והיא שטפה החוצה את כל הכאב המבלבל והיא נפלה כמו מן השמיים טפטוף קטן של אור כמו גשם שהזכיר בלחש: היי את. היו אתם. אין שום דבר חשוב מכך. אין החושך הוא או היא או מישהו מלבד מקום בלב שמאבד את צבעי החיים וכל שעלינו לעשות הוא לזכור שאנחנו אור ובאור, יש את כל הצבעים.

אישה יודעת

אני אישה יודעת ובפנים אני ילדה אני אישה אוהבת ובפנים אני בוכה
אני אישה שמתבגרת וילדה שנהיית קטנה ילדה שמתאהבת ואישה שמחליטה אני אישה מתפתחת וילדה רגישה ילדה מתרגשת ואישה פתוחה
אני ממלאת את החללים של גופי ברגשות מכל הגוונים בצבעים יפים מכל הקשתות, בדמעות, בעצבים, בהצדקות ממלאת את הימים בעשייה, את השבתות במחשבה את הלילות בדאגה
אני שואלת שאלות את היודעות ואת שלא, מצהירה הצהרות, חוזרת במעגלים מסתובבת ברחובות ופונה פניות חדות אני שואלת שאלות על החיים והעייפים
אני מאמינה באלוהים אבל רק כשהיא מפוזרת בכל הכיוונים אני מאבדת חברות ועוברת שינויים גדולים וקטנים מאמינה בעולם שלנו, ביופי שבנו, באנושות עצמה למרות כל הזוועות, ולפעמים אני מחזיקה באמונות הללו, באמונות אחרות חזק מדי חלש מדי
אני לא מספיק לא מספיק חזקה לא מספיק נכונה לא מספיק נותנת לא מספיק חווה אני הכי הרבה הכי צודקת הכי אוהבת הכי בטוחה הכי נכונה לי אני לא עצמי בתוך הרגע אני רק כאן ועכשיו וכל כך עייפה
אני יוזמת ועוזבת, יוצרת ונשברת צוחקת ועצובה, כואבת ויפה דואלית ואחת, מתכננת וספונטנית באור היום - מובילה ועצמאית, מנהיגה ובטוחה ובסופו - …

דַּוְקָא עַכְשָׁו אַתָּה חוֹזֵר אֵלַי

דַּוְקָא עַכְשָׁו אַתָּה חוֹזֵר אֵלַי מִבְּלִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ בְּרַכּוּת, דַּוְקָא עַכְשָׁו.
אַתָּה חוֹזֵר אֵלַי בַּדְּמוּת שֶׁל רִיב שֶׁהָיָה לָנוּ יוֹם אֶחָד בָּרְחוֹב אֲנִי מִתְנַצֶּלֶת עַכְשָׁו הִשְׁתַּגַּעְתִּי כָּעַסְתִּי עָצַרְתִּי אוֹתָנוּ בְּאֶמְצַע הַהֲלִיכָה הַלֵּילִית נִדְמֶה לִי שֶׁהָיָה זֶה עַל יַד הַתֵּאַטְרוֹן אַךְ כַּנִּרְאֶה שֶׁזִּכְרוֹנִי מַטְעֶה, הֲרֵי הוּא רָחוֹק מֵאֵיפֹה שֶׁגַּרְנוּ וַאֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הַיָּרֵחַ, אוּלָם יִתָּכֵן שֶׁלֹּא הָיָה וְאוֹתְךָ, כָּכָה, בְּהֶלֶם, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.
יָדַעְתִּי אָז שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי בָּאֱמֶת נִבְהַלְתָּ מְעַט אָהַבְתָּ יוֹתֵר הִזְכַּרְתָּ לִי אָז מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁרָאָה אוֹתִי, כָּכָה, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עִם כָּל הַצָּרוֹת, עִם כָּל הַשֵּׁדִים.
אוּלַי מִשּׁוּם כָּךְ עַכְשָׁו אַתָּה חוֹזֵר אֵלַי וְאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁל יְדִיעָה, אוֹתוֹ רֶגַע שֶׁחָלַמְתִּי עָלָיו אַחֲרֵי שֶׁהַכֹּל כְּבָר נִגָּמֵר אוֹתוֹ רֶגַע מֻזְכָּר דַּוְקָא עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא, וַאֲנַחְנוּ אַחֵר כְּבָר כֵּן, צוֹעֲדִים בַּנְּחִישׁוּת וּבַפַּחַד שֶׁל הַחַ…