דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוקטובר, 2013

חורף

הקור מתחיל לחדור אל מתחת לעצמות מתחת לאצבעות מתחת לעור אני מעבירה צמרמורת מתחת לאור יושב החושך והוא גדל אט אט מתחת לגדרות מתחת לציפורניים בין הריסים לעיניים בין הסדין לשוקיים בין ירך לירך, במקום הזה שבדרך כלל חם שם, עכשיו הקור מתחיל לחדור והחורף מתחיל להיות אמיתי.

jerusalem

your streets smell of vomit and anglo-saxon residents, of locally-brewed beers and twenty-something-aged, dread-locked children rolling joints, sound of their laughter, our sighs of content and sighs of remorse, of musicians in rooms where the pipelines are clogged, and no one ever comes to fix them properly
your streets see the kindness of strangers, the bias of lovers, the colors of black and white and nothing-in-between besides, at times, the red of blood- shed, the blue of veins.
your streets fade of rust unlike elsewhere, taste of heels dirtied by dust and by snow, crowd by temporaries who disregard each other in the street, stir like languages whose tongues never mix, never intermarry, inter-bury, interlock, interestingly enough, though the space which they share seems, between the silences, noisy like none have imagined.
your streets, they smell of love, they breathe in magical pollution and historical lies, politicians with ties who've walked these paths paved four thousand years. they smell of wars, of s…

ניצנים

עוד סערה החלה ברוחות ערות וחלפה כמו סרט ישן בשחור-לבן.
התחלנו עם גשם ראשון כבד וסוחף, שוטף, יוצר אשליות של מקומות יותר נוחים וצלקות שנשכחות מהר מדי, גשם מפתיע לקראת סוף הקיץ.
הקרירות הגיעה מהר מדי, החורף כבר פה ואפילו לא הרגשנו את הסתיו. כמעט שלג, כמעט שלא הרגשתי, הרוחות מחליפות כיוונים ואנחנו עפים, עלים שעפים מהענפים, מתנתקים מהשורשים, עייפים.
טיפות גשם מתחילות לרדת שוב, הפעם קר. בפעם הראשונה, הוקסמנו, נדהמנו, נסחפנו איתן. הפעם צריך מעיל, כובע, וצעיף. צריך שמיכה אחת לכל אחד מאיתנו ושתי מיטות נפרדות וסרט ישן שיעזור להעביר את הזמן קצת, עד הסופה הבאה.