דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך מרץ, 2014

בהשראת סגנונו של האחר

בדיעבד אני רואה שאתה אבוד, ואני אומרת תודה שלא הספקנו להתחיל לפני שזה נגמר.
אבל תדע שתוך כדי, המחשבות שלי סיפרו לי את מה שקורה, והן אמרו לי שאתה מדבר ושהקירות שלי מתמוטטים כמו החומה של פינק פלויד. כמו החומה של ברלין.
ובמקביל, החומות החדשים נבנו בבת אחת, והבנתי תוך שדיברת וחשבת שאני מקשיבה, שזה לעולם לא יהיה אותו הדבר שוב.
אני לא יודעת מתי התחלתי ללמוד לשקר. זה נראה לי חדש.
אם אתה חושב שזה עליך, זה לא. אנחנו לא מספיק רחוקים כדי שאוכל לחשוב עליך בדיעבד, וברגע זה, אני עוד אוהבת אותך.

7

how we cried how cold it was outside how we let the weather bite our skin how nothing mattered anymore  how the days kept happening and nights existed and how slumber didn't how we surfed in a sea of familiar eyes with the same miserable expressions how there was alcohol and we drowned ourselves in it and in each other's spaces