דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך מאי, 2014

קצת

ולמה אני רוצה לבכות עכשיו אני רוצה קצת לבכות קצת לדמוע קצת להרגיש את הורידים שלי זורמים, את האדום של הדם שלי, את כל העולם נכבה.
אתה לא אמיתי. כלומר, אתה אמיתי, אתה אתה ואני אני, אבל אתה לא אמיתי כל כך בשבילי, ואני לא בשבילך כי אני כנה וזה מרתיע קצת אולי קצת אולי קצת אני קצת רוצה לבכות קצת רוצה קצת לבכות.
אני לא יודעת למה אתה רוצה שאני אשען, אבל אני עומדת ישרה גם כשאני בוכה, ואני מרגישה שאם ארשה לעצמי להיתפס אז בעצם אפול ואהפוך לחלשה (בעיניי) ואתה תהפוך למציל שלי
אתה מסוכן בשבילי,
ומפחד.

וביננו

הקירות נושמים

in music and in sound

god speaks to me in thoughts in the moments in which you smile and dance to the music and i concede and we are one and never separate, though always separate the words with spaces and inside of them insert notes of natural frequencies and subconscious beauties and faith
god speaks to me in feelings when you smile and i return you won me over, even if only for a moment, your music danced and i yielded rolled through the stop sign and fell a little bit in love because your spaces are truth and mine are full and all together, we are one or none or the space between these nouns
there are moments in the sky when the clouds are silent and we all smile back through the universe and all its cultures and every star. you clap to the beat of the galaxy, i dance to your invitation, you distance yourself to see the bigger picture and i've already left you behind, a fairy tasting the different dances and feeling the future of sound and thought and dialogue with god
we are one and we are none and we are everything that stands between the…