יום שבת, 27 בדצמבר 2014

swaha

אתה אינך שלי,
אתה חלק מרגע אחד ועוד רגע
כבר לא תהיה אותו החלק
כבר לא תהיה שלי

אתה אינך שלי,
לא היית לו לרגע ועכשיו
אתה של העולם,
אתה כבר של כולן.

אתה משוחרר,
שירתת תפקיד חשוב וקצר.
תודה,
השיעור ייטמע יותר מהרגע שהיה אתה
ואני,
ואתה היית שלי,
ועכשיו – אתה שלך.

יום שישי, 19 בדצמבר 2014

זכוכיות

בלילה דיברנו על להיות חלק קטן
במהפכה גדולה שתשנה את העולם,
והעיניים הצלולות שלך היו תמימות ואמיתיות,
הכילו בתוכן תקוה ואמונה ומים סוערים.
הגלים שלך רקדו ואני התמוגגתי.
הזהרתי את עצמי,
כי מים כחולים מדי אינם טהורים,
כי גם בים יש שריפות וכוויות,
כי עדיין יש בי צלקות עמוקות.

אתה נראית לי זכוכית אבל היית פלסטיק איכותי
ושוב נפלתי, הזכוכית היא אני ואני התנפצתי,
הברכיים התקפלו והגוף נכנע.
הפעם אני יודעת שאני יפה
אבל נסחפתי למים מסוכנים ואיבדתי את העוגן
והתעוררתי אחרי המסע
בקוצר נשימה
עם שיר כבד ותזמורת במול על הבוקר
והייתי חלשה.

אני מדממת אותך החוצה ואתה חוזר בדמויות שונות,
פעם אתה פשטות ופעם אתה הבנה,
החלק המתאים בתמונה בתזמון גרוע,
ותמיד זה כמעט,
אבל אני רואה ורוד אז כמעט זה הכל
ואני בונה סיפורים על קרקע עשויה חול
והאדמה מתפוררת מתחת לגופי הפרוץ.

את יודעת שאני מחכה לך?