דלג לתוכן הראשי

הצבא הרס את בית משפחת

הצבא הרס את בית משפחת
[עליאן] ב[ג'בל מוכבר]; פיגוע מיום
[131015] בו נרצחו [חיים חביב, אלון אנדרי גובברג וריצ'רד לייקין] הצבא
הרס את בית משפחת
[עליוה] ב[שכם]; פיגוע מיום
[011015] בו נרצחו [בני הזוג הנקין] הצבא הרס
את בית משפחת
[עכארי] ב[מחנה הפליטים שועפאט]; פיגוע מיום
[051114] בו נרצחו [ג'דעאן אסד ושלום בעדני] הצבא הרס
בחברון-בשכם-באבותור-בג'בלמוכבר-בסילוואן-בשכם-בחברון
במחנה הפליטים הצבא הרס במחנה הפליטים הצבא
מחנה פליטים הצבא אטם את בית משפחת
[] ב[] פיגוע מיום [] שבו נרצחו [] וגם [] הצבא אטם
שלושה נערים הצבא אטם
בחברון הוגשה השגה בשם משפחת []
בגין עונש בעקבות פיגוע בו נרצח []
ו[]
באוטובוס ברחוב במחסום הוגשה השגה נגד צו ההריסה הפינוי המחסום הצבא
מדד בתים של אנשים שמתו אך בני משפחותיהם עודם
חיים הצבא הרג
והרס
ואנשים רצחו
ואנשים בחיים.

פעם ישבנו בבית ליד שולחן האוכל וזה היה אחרי שקראתי אם יש גן עדן ואחרי שהשתחררתי ואחרי ששירתתי
בעופרת יצוקה
ואני הרגשתי שליחה הרגשתי אמיצה וגאה שומרת על המולדת הרגשתי חזקה וצודקת הרגשתי
הצבא הרס את בית משפחת חג' חמד בשכם פיגוע מיום 011015 בו נרצחו בני הזוג הנקין
התווכחנו, אני ואת, וזה מצחיק כי היום אני יותר שמאלנית ממך אבל אז התגאתי כל כך
בצבא המוסרי.
בתפקידי.

הצבא אטם את בית משפחת אבו ג'מאל בג'בל מוכבר פיגוע מיום 131015 בו נרצח ישעיהו קרישבסקי
היום אני חוצה את הקווים כל יום בדרך הביתה אני חוצה
בין ישראל לפלסטין
כל יום וכל יום אני רואה חיילי מג"ב גיבורים ופלסטינים מושפלים
וכל יום אני רואה תושבים עם פחד בעיניים עם רעל בעיניים עם שנאה בדם עם חוסר אמונה וחששות בצעדים שהם לוקחים
הצבא הרס את בית משפחת רזק בשכם פיגוע מיום 101114 בו נרצחו בני הזוג הנקין

זה נראה לי לגיטימי במבט ראשון כי זה טמון כל כך עמוק בפנים
לגיטימי כי הוא הרג
לגיטימי להרוס את הבית של המשפחה שלו ואת השכנים ואת כל מי שנמצא ליד
גם כשאבא שלו התבטא נגד האלימות
גם כשאמא שלו בחרה להיות חלק מפורום של משפחות שאומרות די למעגל הדמים
זה לגיטימי כי הוא הרג אז אנחנו נאטום לו את הבית והם עוד ישלמו על זה
/// אבל יהודים, אותם אנחנו לוקחים למשפטים שנגררים שנים
ובסוף הם יוצאים זכאים
על סעיף שמראה שהם משוגעים
אז מותר להם להסתובב ברחוב /// והמשפחה שלהם
היא חיה בבית. בנוחות יחסית.
הצבא הרס את בית משפחת עודיי אבו ג'מאל בג'בל מוכבר פיגוע מיום 181114 בו נרצחו משה טברסקי אריה קופינסקי אברם שמואל גולדברג קלמן לוין זידאן סיף ויחיאל חיים רוטמן

פעם מישהו אמר לי שלהבדיל בין יהודים לערבים צריך להסתכל בשיניים לערבים אין שיניים טובות
האמנתי לה והתחלתי להסתכל על אנשים בשיניים
במקום בעיניים
הצבא הרס את בית משפחת שלודי בסילוואן פיגוע מיום 221014 בו נרצחו התינוקת חיה-זיסל ברון וקארן ימימה מוסקרה ורק הרדיקלים חושבים שזה משוגע
כי הרגילו אותנו לחשוב שאנשים מסוימים
שווים יותר
מאנשים אחרים
הצבא הרס.
פליטים.
פיגוע מיום, נרצחו.

הרסנו, וגם הם הרסו.

תסתכלו על השרידים שלנו

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

והיה זה סוף היום

והיה זה סוף היום והשמש שקעה מכבר ונהיה חושך ופתאום, צץ אור קטן כמו שבא לומר ובעצם, להזכיר שאין האור כובה בעולם מלבד כאשר אנו נכנעים לו.
והיה אביב והיתה יציאה מהחושך והיו לנו שבילים ספורים לבחור ללכת בהם ובחרנו ובחרנו שוב וביקשנו לשנות. ואז האור הזכיר: ניתן לפלס דרך. ניתן לייצר מקום נכון לצעוד בו. ניתן. אם נבקש. אם נדע.
והיתה זו תחילתו של יום והשמש החלה לצבוע שמיים בצבעי הסגול האהובים עלינו כמו מחייכת היתה השמש כמו שאנחנו, כך היא היתה
ונפלה התובנה והיא שטפה החוצה את כל הכאב המבלבל והיא נפלה כמו מן השמיים טפטוף קטן של אור כמו גשם שהזכיר בלחש: היי את. היו אתם. אין שום דבר חשוב מכך. אין החושך הוא או היא או מישהו מלבד מקום בלב שמאבד את צבעי החיים וכל שעלינו לעשות הוא לזכור שאנחנו אור ובאור, יש את כל הצבעים.

אישה יודעת

אני אישה יודעת ובפנים אני ילדה אני אישה אוהבת ובפנים אני בוכה
אני אישה שמתבגרת וילדה שנהיית קטנה ילדה שמתאהבת ואישה שמחליטה אני אישה מתפתחת וילדה רגישה ילדה מתרגשת ואישה פתוחה
אני ממלאת את החללים של גופי ברגשות מכל הגוונים בצבעים יפים מכל הקשתות, בדמעות, בעצבים, בהצדקות ממלאת את הימים בעשייה, את השבתות במחשבה את הלילות בדאגה
אני שואלת שאלות את היודעות ואת שלא, מצהירה הצהרות, חוזרת במעגלים מסתובבת ברחובות ופונה פניות חדות אני שואלת שאלות על החיים והעייפים
אני מאמינה באלוהים אבל רק כשהיא מפוזרת בכל הכיוונים אני מאבדת חברות ועוברת שינויים גדולים וקטנים מאמינה בעולם שלנו, ביופי שבנו, באנושות עצמה למרות כל הזוועות, ולפעמים אני מחזיקה באמונות הללו, באמונות אחרות חזק מדי חלש מדי
אני לא מספיק לא מספיק חזקה לא מספיק נכונה לא מספיק נותנת לא מספיק חווה אני הכי הרבה הכי צודקת הכי אוהבת הכי בטוחה הכי נכונה לי אני לא עצמי בתוך הרגע אני רק כאן ועכשיו וכל כך עייפה
אני יוזמת ועוזבת, יוצרת ונשברת צוחקת ועצובה, כואבת ויפה דואלית ואחת, מתכננת וספונטנית באור היום - מובילה ועצמאית, מנהיגה ובטוחה ובסופו - …

דַּוְקָא עַכְשָׁו אַתָּה חוֹזֵר אֵלַי

דַּוְקָא עַכְשָׁו אַתָּה חוֹזֵר אֵלַי מִבְּלִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ בְּרַכּוּת, דַּוְקָא עַכְשָׁו.
אַתָּה חוֹזֵר אֵלַי בַּדְּמוּת שֶׁל רִיב שֶׁהָיָה לָנוּ יוֹם אֶחָד בָּרְחוֹב אֲנִי מִתְנַצֶּלֶת עַכְשָׁו הִשְׁתַּגַּעְתִּי כָּעַסְתִּי עָצַרְתִּי אוֹתָנוּ בְּאֶמְצַע הַהֲלִיכָה הַלֵּילִית נִדְמֶה לִי שֶׁהָיָה זֶה עַל יַד הַתֵּאַטְרוֹן אַךְ כַּנִּרְאֶה שֶׁזִּכְרוֹנִי מַטְעֶה, הֲרֵי הוּא רָחוֹק מֵאֵיפֹה שֶׁגַּרְנוּ וַאֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הַיָּרֵחַ, אוּלָם יִתָּכֵן שֶׁלֹּא הָיָה וְאוֹתְךָ, כָּכָה, בְּהֶלֶם, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.
יָדַעְתִּי אָז שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי בָּאֱמֶת נִבְהַלְתָּ מְעַט אָהַבְתָּ יוֹתֵר הִזְכַּרְתָּ לִי אָז מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁרָאָה אוֹתִי, כָּכָה, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עִם כָּל הַצָּרוֹת, עִם כָּל הַשֵּׁדִים.
אוּלַי מִשּׁוּם כָּךְ עַכְשָׁו אַתָּה חוֹזֵר אֵלַי וְאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁל יְדִיעָה, אוֹתוֹ רֶגַע שֶׁחָלַמְתִּי עָלָיו אַחֲרֵי שֶׁהַכֹּל כְּבָר נִגָּמֵר אוֹתוֹ רֶגַע מֻזְכָּר דַּוְקָא עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא, וַאֲנַחְנוּ אַחֵר כְּבָר כֵּן, צוֹעֲדִים בַּנְּחִישׁוּת וּבַפַּחַד שֶׁל הַחַ…