יום שבת, 18 בפברואר 2017

אישה יודעת

אני אישה יודעת
ובפנים אני ילדה
אני אישה אוהבת
ובפנים אני בוכה

אני אישה שמתבגרת וילדה שנהיית קטנה
ילדה שמתאהבת ואישה שמחליטה
אני אישה מתפתחת וילדה רגישה
ילדה מתרגשת ואישה פתוחה

אני ממלאת את החללים של גופי
ברגשות מכל הגוונים
בצבעים יפים מכל הקשתות,
בדמעות, בעצבים, בהצדקות
ממלאת את הימים בעשייה,
את השבתות במחשבה
את הלילות בדאגה

אני שואלת שאלות את היודעות ואת שלא,
מצהירה הצהרות, חוזרת במעגלים
מסתובבת ברחובות ופונה פניות חדות
אני שואלת שאלות על החיים והעייפים

אני מאמינה באלוהים אבל רק כשהיא מפוזרת בכל הכיוונים
אני מאבדת חברות ועוברת שינויים
גדולים וקטנים
מאמינה בעולם שלנו, ביופי שבנו, באנושות עצמה למרות כל הזוועות,
ולפעמים אני מחזיקה באמונות הללו, באמונות אחרות
חזק מדי
חלש מדי

אני לא מספיק
לא מספיק חזקה לא מספיק נכונה לא מספיק נותנת לא מספיק חווה
אני הכי הרבה
הכי צודקת הכי אוהבת הכי בטוחה הכי נכונה לי
אני לא עצמי בתוך הרגע
אני רק כאן ועכשיו
וכל כך עייפה

אני יוזמת ועוזבת, יוצרת ונשברת
צוחקת ועצובה, כואבת ויפה
דואלית ואחת, מתכננת וספונטנית
באור היום - מובילה ועצמאית, מנהיגה ובטוחה
ובסופו - זקוקה לחיבוקך, לחום השמיכה, לחושך במיטה

אני אישה שאוהבת את עצמה וילדה שמפחדת מכוחה,
ילדה שמלקה את עצמה,
אישה שלא מתנצלת על היותה נקבה,
ילדה שיודעת הכל, מה טוב וצודק לה,
ואישה שכבר לא.