אני כותבת בעברית כי אנחנו מדברות על אנגלית.

אני כותבת בעברית כי אנחנו מדברות על אנגלית. כלומר על דברים שקורים באנגלית. כלומר על דברים שלא קורים אצלי בבית. כלומר בבית השני. כלומר, טוב, מה זה משנה. זה לא מיועד לכם, זה מיועד לאחרים, אז אפשר לקרוא עכשיו בנחת

באווירה ביננו יש כל כך הרבה שתיקה. כלומר כל כך הרבה מילים. כלומר כל כך הרבה מילים שמרחפות בתוך שתיקה כמו עובר בתוך שילייה. כלומר כל כך הרבה עטיפות ושקט, הסכמות והבנות שלפעמים אינני בטוחה אם גם את מבינה ומסכימה. אולי בפנים בתוך הראש שלי אני חושבת שאת יודעת מה אני חושבת אבל אולי אני רק עושה את זה כדי שנצליח להמשיך

לפעמים אני חושבת שאת באמת יודעת. באמת שומעת. כלומר מסכימה עם המילים העובריות. כלומר יודעת שיש פה שילייה ביננו

לפעמים יש רגעים כאלה שאני רואה בעיניים שלך כמה את אוהבת אותי למרות הכל. כמה אם הייתי מישהי אחרת היית מזמן עוזבת אבל אני אני ואני ראיתי אותך פעם כשאף אחד אחר לא ראה. אז את נשארת. וגם אני נשארת כי את החלפת לי משפחה. את אהבת אותי. וגם אם גדלנו לדרכים שונות וגם אם את כבר לא מאמינה בי, יש ביננו יותר מדי היסטוריה וזה יכאב אם ניפרד

זוכרת שכתבתי עלייך שיר? היא חשבה שזה על מישהי אחרת בכלל, על זאת שקצת החלפת, אבל את ידעת. ואת אהבת. כי אנחנו מחוברות עמוק עמוק למרות הכל. כלומר, למרות הכל. כלומר, כן

ברגעים האלה של השקט והמילים אני חושבת מה את חושבת. בעצם אני יודעת. ושוב כלומר אולי אני לא באמת, אולי אני מדמיינת. אבל אני חושבת שלא, כלומר, אני לא. אני יודעת שאת ביקורתית, אני יודעת שהיא חושבת שאת ביקורתית, אני יודעת שאנחנו מסכימות, אני יודעת שאת נזכרת עם הברק הזה שנוצץ לך בעיניים שלמרות הכל אני טובה. כלומר למרות הכל אני שלך

לפעמים אני חושבת, איך יכול להיות שאנחנו עדיין מתקשרות. כלומר עם כל הרגעים המביכים שקטים מדוברים דרך עוברים בשיליות, איך עדיין אנחנו נפגשות במסעדות ואפילו מבלות ימים שלמים ביחד. אני חושבת, כמה עצוב שאנחנו כבר לא קבועות. אבל כמה טוב שיש רגעים כאלה, פנים מול פנים, שאנחנו נזכרות. שאני יוצאת עם מחשבות ונדמה לי שגם את. שזו דרכו של העולם, שעדיפה אולי על הסכמות ברורות ומובנות

כמה מילים לא נאמרות פה במולקולות שמרכיבות את הנשיפות שלנו. כמה שקט וכמה מחשבות משותפות. וכמה שכבר לא

Comments

Popular Posts