את הכי יפה כשאת רוקדת

את הכי יפה כשאת רוקדת
אני חושבת.
אני חושבת,
האם הרקיע יודע ככה לאהוב?

לפעמים הסדר הוא הפוך.
לפעמים ליבי ער וחולם ואני ישנה ורוקדת.
כשהעננים מתבלבלים והשמיים נפתחים
אני רואה אותך עוצמת עיניים
מחכה לכוח.

לפעמים הוא בא בעדינות. בשקט. לפעמים אנחנו צריכות
לשאוב אותו פנימה.
לשרוף אותו על העור שלנו.
לרקוד.

להיות הכי יפות והכי מכוערות גם יחד.
לפעמים אני חושבת
כמה אנחנו חכמות בפנים. וכמה שוכחות.

את צריכה לבקש מהעולם שייתן לך את מה שאת צריכה. את צריכה
לבקש מהעולם שייתן לך את מה שאת צריכה.
את צריכה
לקבל אותו, להיות הכי יפה כי את
רוקדת. טוב מן הרקיע. טוב מן הגלים את רוקדת
על האדמה היפה, העייפה, את
משנה אותה. הופכת אותה לטהורה.

לפעמים הסדר הוא הפוך.
אנחנו מלמדות את השמש כיצד להקרין את אורה.
אנחנו מלמדות אותה.

אחרי כל הדמים שנשפכו, אחרי כל השנאה
אנחנו רק צריכות לרקוד ולשיר.
האדמה תספוג אותנו פנימה אם נבוא מאהבה.

אם נבוא מהקשבה.

Comments

Popular Posts