וחלפה כמו סרט ישן בשחור-לבן.
התחלנו עם גשם ראשון כבד וסוחף,
שוטף,
יוצר אשליות של מקומות יותר נוחים וצלקות שנשכחות
מהר מדי,
גשם מפתיע לקראת סוף הקיץ.
הקרירות הגיעה מהר מדי,
החורף כבר פה ואפילו לא הרגשנו את הסתיו.
כמעט שלג,
כמעט שלא הרגשתי,
הרוחות מחליפות כיוונים ואנחנו עפים,
עלים שעפים מהענפים,
מתנתקים מהשורשים,
עייפים.
טיפות גשם מתחילות לרדת שוב,
הפעם קר.
בפעם הראשונה,
הוקסמנו,
נדהמנו,
נסחפנו איתן.
הפעם צריך מעיל, כובע, וצעיף.
צריך שמיכה אחת לכל אחד מאיתנו
ושתי מיטות נפרדות
וסרט ישן
שיעזור להעביר את הזמן קצת,
עד הסופה הבאה.
תגובות
פרסום תגובה