דילוג לתוכן הראשי

פוסטים

מציג פוסטים מתאריך מאי, 2014

קצת

ולמה אני רוצה לבכות עכשיו אני רוצה קצת לבכות קצת לדמוע קצת להרגיש את הורידים שלי זורמים, את האדום של הדם שלי, את כל העולם נכבה. אתה לא אמיתי. כלומר, אתה אמיתי, אתה אתה ואני אני, אבל אתה לא אמיתי כל כך בשבילי, ואני לא בשבילך כי אני כנה וזה מרתיע קצת אולי קצת אולי קצת אני קצת רוצה לבכות קצת רוצה קצת לבכות. אני לא יודעת למה אתה רוצה שאני אשען, אבל אני עומדת ישרה גם כשאני בוכה, ואני מרגישה שאם ארשה לעצמי להיתפס אז בעצם אפול ואהפוך לחלשה (בעיניי) ואתה תהפוך למציל שלי ואני כבר לא אהיה אני כי אתה תציל אותי. אל תגיד לי תודה יותר, בבקשה, רק תהיה איתי בשקט ובמוזיקה של הלילה המאוחר, בשקט של השורשים. תשהה איתי בשקט ותקשיב (!) איך המוזיקה מרחיקה אותנו לעולם אחר איך אני עוצמת עיניים ומרגישה את האמת שמבצבצת בין המיתרים במרחקים הקטנים של האוויר שיושב בין הקלידים, שם אני (עוצמת עיניים) ובוכה כי שם אני מרגישה (הכל, את הכל אני חווה דרכם). אתה יודע, יש תמונות יפות ברחוב הזה, מדרגות וחלונו
אתה מסוכן בשבילי, ומפחד. וביננו הקירות נושמים

in music and in sound

god speaks to me in thoughts in the moments in which you smile and dance to the music and i concede and we are one and never separate, though always separate the words with spaces and inside of them insert notes of natural frequencies and subconscious beauties and faith god speaks to me in feelings when you smile and i return you won me over, even if only for a moment, your music danced and i yielded rolled through the stop sign and fell a little bit in love because your spaces are truth and mine are full and all together, we are one or none or the space between these nouns there are moments in the sky when the clouds are silent and we all smile back through the universe and all its cultures and every star. you clap to the beat of the galaxy, i dance to your invitation, you distance yourself to see the bigger picture and i've already left you behind, a fairy tasting the different dances and feeling the f