דילוג לתוכן הראשי

פוסטים

מציג פוסטים מתאריך מאי, 2015

traces

of bombs of memories of traces surround us all the time smoke smoke and security force fire and traces of memories traces of colors red and black and scorched bodies and sad songs and smoke which rises from the outside and penetrates in and mother and father are crying because they are no longer traces of love which shatters with the blood of the traces of the heart which shatters traces of a girl in a green uniform running in flip flops, the second before she arrives at the shelter, falls convulses traces and "Tzeva Adom" [the public announcement of a mortar shell falling, lit: "color red") traces and post trauma forever traces and screams (forever) traces traces of voices traces of bullets tanks that wake us up in the night. traces of curses of media reports that create drama for pleasure for traces of our laughter traces of the angers of the fears of the dead. the traces are in the air. all the time

מיץ עגבניות

הכנתי לי מיץ עגבניות כמו שאמא שלך היתה עושה כשהיינו אצלה במטבח ואתה סימנת לי לשחרר ולתת לה להכין לי מיץ עגבניות וחייכת כשאמרתי לה כמה זה טעים ונזכרתי שזה הזכיר לי טיסות כי רק בטיסות אני שותה מיץ עגבניות, עם מלח ועם פלפל, ואתה שונא את הטעם שלי ואני אוהבת את החיוך שלך.
האדמה בוערת מהאש שהיא בוחרת להצית

אני לא מנשקת אותך כי אני לא

אני לא מנשקת אותך כי אני לא רוצה להשלות אני רוצה להיות בטוחה שגם הפעם לא אברח אולי אברח אולי כי אני רגילה כשאני מפחדת לקחת את הפחדים וללכת ולקוות שבפעם הבאה הם יירדמו בשמירה. אבל אני לא באמת מצליחה להרדים אותם וכשאת מתעניינת אני קופאת נהיית קטנה וכשאת לא מתעניינת אני בוכה. אני לא מנשקת אותך כי אני לא רוצה להיות זאת שפוגעת זאת שמשלה אני פשוט שומעת הרבה קולות וכל אחד סותר ויש כל כך הרבה רעש שאני לא יודעת מאיפה להתחיל לנסות לשמוע מתחת למילים את הרווחים שאומרים את האמת בלי תירוצים כדי שלא נפסיד ביחד ולא נאבד ולא ניפגע