חלמתי שביקשת שנהיה ישירים
ואני אמרתי
אז בוא.
חלמתי שאמרת שאפשר ללכת
כמו שני מבוגרים
לשמוע את הפילהרמונית ואז ללכת
לשמוע הרכבים אחרים
ולהשוות
כמו שני ילדים.
ואני אמרתי
אז בוא.
חלמתי שאמרת שאפשר ללכת
כמו שני מבוגרים
לשמוע את הפילהרמונית ואז ללכת
לשמוע הרכבים אחרים
ולהשוות
כמו שני ילדים.
אמרת
בואי נהיה כנים
ואני הפסקתי לענות
והתעוררתי מחלומי
במקום להגיד לך
אז בוא
אבל תבין
אני רוצה שנהיה חברים
כי זה ייגמר לפני שנעצום שוב עיניים
ואז מה?
בוא נתחיל עם ההחלטה ההפוכה
בוא נתחיל עם הסוף ונסיים עם ההתחלה ובוא
פשוט תבוא...
כשהתעוררתי היה אמצע הלילה וכאב לי הראש
וכאב לי הגב
וכאב לי בלב שאנחנו לא מספיק כנים
אחת עם השני, לא מספיק
ברורים וחדים וברוכים ומברכים לא מספיק
כשאנחנו מבוגרים
וכל הזמן
כשאנחנו ילדים.
וכאב לי הגב
וכאב לי בלב שאנחנו לא מספיק כנים
אחת עם השני, לא מספיק
ברורים וחדים וברוכים ומברכים לא מספיק
כשאנחנו מבוגרים
וכל הזמן
כשאנחנו ילדים.
משהו הלך לא טוב שם בדרך.
התעוררתי לראות אם גם בחיים מחוץ לדמיון
(שהם אינם פחות או יותר חיים)
אמרת לי
בואי נהיה כנים
אבל לא אמרת
והיתה לי תחושה כזאת מוזרה
שאולי גם אתה חלמת אותה
והרגשתי כמו בסרט ההוא שראינו יחד
אני ומיכאל, בתיכון
שהחלומות התערבבו עם המציאות מבחוץ
והכל הרגיש מבולבל ומטושטש
ולא ברור
וזה היה קשה אבל נפלא זה היה
להיות אמיתיים זה היה
להיות בחיים זה היה
להיות ילדים
(שהם אינם פחות או יותר חיים)
אמרת לי
בואי נהיה כנים
אבל לא אמרת
והיתה לי תחושה כזאת מוזרה
שאולי גם אתה חלמת אותה
והרגשתי כמו בסרט ההוא שראינו יחד
אני ומיכאל, בתיכון
שהחלומות התערבבו עם המציאות מבחוץ
והכל הרגיש מבולבל ומטושטש
ולא ברור
וזה היה קשה אבל נפלא זה היה
להיות אמיתיים זה היה
להיות בחיים זה היה
להיות ילדים
תגובות
פרסום תגובה