"the thoughts that had fallen from my head"

בלילה כשאת הולכת לישון לפניי ואני הולכת לישון, אני מסתכלת עלייך. מחפשת את הנשימה שלך, את האופן שבו היא מזיזה מעט את השמיכה הקטנה שלך ומחייכת לעצמי, לך,  לנו פעם-פעם היינו מציינים את לפני-בואך על פי שבועות המשכנו לספור כך גם כשבאת בהתחלה אבל עכשיו אנחנו כבר סופרים לך חודשים כל חודש, צעד ואני בכלל לא מאמינה. פעם היית זרע וביצית תא קטן ממני, תא קטן מאהובי. פעם היית עוברית מתפתחת. לסבתא מ' סיפרנו כשהיית בגודל של גרעין של רימון. גדלת לענב, לאבודקו, לפומלית, למלון אין מספיק מילים לתאר את הנס הזה כשהיית בפנים רקדנו יחד. עכשיו בחוץ אנחנו גם כשאת צמודה אלי עטופה בבד כמעט כמו בפנים. כמעט לילה אחד יצאת. פשוט ידעת, פשוט ידענו. כך היה באת אלינו וצייצת, קטנה-קטנה איך ייצור כל כך קטן יכול לעשות כל כך הרבה רעש וכל כך כל הרבה מקום נוסף לאהבה בתוך הלב בו-בזמן איך אני מסתכלת עלייך. לפעמים את צוחקת. לפעמים מה שדיגדג אותך אתמול, לא מדגדג היום. משהו אחר מצחיק אותך. יש לך אופי, אני חושבת. לפעמים הוא מבצבץ בין החיוך של הבוקר לבין סוג חי

הקטנה שבפנים נוכחת כמו מתופפת על הדפנות של הרחם שיגדל, שתגדל. אין פה הרבה מרחב, אני צריכה אותו. היא מנחה את התזוזה שלי. מה שלומי? בתוך הגוף הפיזי אני דינמית, שני לבבות פועמים בפנים, שתי נשמות רוקדות. שתי נשים, שתי ילדות. מה שלומי אני בתוך הגוף המנטלי שלי אני עכשיו כבר טוב יותר עכשיו רגוע ובטוח ויודעת שלכל דבר יש פיתרון בסוף כל עוד אנחנו קשובות ואוהבות זו את זו,  את העולם, את עצמנו, מה שלומי אני בתוך הגוף הרגשי שלי אני פשוט איתו. בתוכו. מה שלומי אני  רוקדת,  רוקדת אותנו, רוקדת איתנו, רוקדת אותך את שני הלבבות שלנו, את הבעיטות שלך, את הציפייה של ההגעה שלך ** המילים שמתנגנות בשיר איתו אנחנו רוקדות קוראות לנו לשוט רחוק, sail away with me, what will be will be דמיינתי שאת רוקדת את עצמך החוצה ואני את וככה יש לנו עונג, יש לנו טנגו של נסים עתיקי יומין של ההוכחה של אלוהים האנרגיה שהכניסה אותך פנימה תוציא אותך החוצה וכך נרקוד. נדע  כל אחת את עצמה,  כל אחת את השנייה ** כמה זה יפה לרקוד את האנרגיות של נשים אחרות, להרגיש את אותן תנועו